החלק הראשון של ההדרכה נמצא כאן

בקרוב אעלה עוד הדרכות ותכנים לבלוג,

רוצה להתעדכן ברגע שיעלו?

הירשמו כאן 

תהליך ההדפסה ברשת עם אמולסיה נחשב לטכניקת הדפס למתקדמים. לפני שמגיעים אליו כדאי להבין טיפה בהדפס רשת ומה ניתן ליצור ולהדפיס בעזרת הטכניקה. עם זאת, זהו תהליך שניתן ללמוד ולתרגל לבד, כמו שאראה בפוסט זה.

מי שזוכר/ת, התחלתי בפוסט הקודם בבלוג הדפסה על תיק בטכניקת הדפס רשת עם סטנסיל. בפוסט הזה, כדי להדגים טכניקת הדפס רשת עם אמולסיה צילומית, אמשיך להדפיס על אותו תיק שכבת הדפס נוספת. קדימה, בואו נתחיל:

1. הכינו ורכזו את הציוד והחומרים

אז כן, יש צורך גם בציוד וחומרים מקצועיים.

הכי קל להשיג שקפים שמתאימים למדפסת. אפשר למצוא אותם בחנויות לציוד משרדי (שימו לב שיש הבדל בין שקף שמתאים למדפסת הזרקת דיו ושקף שמתאים למדפסת לייזר. מדפסת ביתית פשוטה היא מדפסת הזרקת דיו). גם צינור וראש צינור אפשר למצוא בכל פינה, בטמבוריות ובמשתלות או שכבר יש לכם אותם בגינה ואז אין בעיה להשתמש בהם למטרה שלנו.

ועכשיו לציוד ייעודי להדפס רשת: רשתות ומגבים אפשר לרכוש אצלי כחלק מערכת הדפס רשת ביתית. אמולסיה, כף אמולסיה וגם רשת ומגב אפשר לקנות אצל ספקים שונים (אולי בעתיד גם אצלי, תישארו מעודכנים פה.  שולחן אור צריך לבנות לבד, קנוי מאוד יקר ויד שנייה קשה למצוא, כשנגיע לשלב שולחן האור אצרף לינקים לאיך לבנות אחד.

פרט למה שציינתי ומופיע בציור פה למעלה, תצטרכו גם מחשב ומדפסת ביתית, אבל את זה אני בטוחה שיש לכם (:

2. הכינו את האמולסיה


אמולסיה מגיעה בשני חלקים. כשתפתחו את הקופסה שלה יהיו בה מיכל שחור גדול, בקבוקון ומקל ארטיק. את החומר שבבקבוקון (דיאזו או "מרגש" בעברית), אבקה רגישה לאור, ואת החומר שבמיכל (מין דבק שנקרה אמולסיה) יש לערבב יחד כדי להפעיל את האמולסיה ולהפוך אותה לרגישה לאור, מה שחשוב מאוד לתהליך הכנת רשת הדפס.

את השלבים הבאים שעוסקים באמולסיה (ערבוב ומריחה על הרשת) הקפידו לעשות במקום חשוך (לא צריך חושך מוחלט, רק לכבות אורות ולסגור תריסים), מאוורר ורחוק מילדים.

לבשו כפפות לטקס ופיתחו בזהירות את הפקק של הבקבוק וקלפו את הסגירה ההרמטית שלו. יש למלא את הבקבוק עד לגובה המסומן עליו במים רגילים מהברז. סגרו היטב ונערו ביסודיות כך שכל האבקה תתערבב באופן אחיד עם המים (משהו כמו דקה של ניעור מהיר).



ועכשיו - לערבב הכל יחד.

רוקנו את תוכן הבקבוק לתוך המיכל הגדול של האמולסיה וערבבו במשך כמה דקות בעזרת מקל הארטיק שהגיע איתה. התוצאה צריכה להיות אחידה ובצבע שונה מהצבע המקורי של האמולסיה. אצלי לדוגמא האמולסיה מגיעה סגולה ואחרי הערבוב הופכת ורודה. כל חברה יוצרת אמולסיה בצבע טיפה שונה כדי שיהיה קל לזהות אותה, עניין של מיתוג, ולכן קיימים בשוק צבעים שונים.



3. מריחת הרשת עם האמולסיה

בהדרכות שונות בהן נתקלתי בעבר ממליצים לחכות שעה-שעתיים לאחר ערבוב האמולסיה כדי לתת לבועות האוויר שנוצרו בערבוב לצאת ממנה. אני שמתי לב שזה לא באמת משפיע ולכן אני לא ממליצה לחכות.

בשלב הזה נשתמש בכף למריחת אמולסיה, זו כף ייעודית שקונים מספקים של הדפס רשת. לכף יש בסיס אליו היא עומדת ושני צידי מריחה: אחד עבה ואחד דק. מומלץ למרוח את האמולסיה על הצד הדק כדי לקבל שכבה דקה של אמולסיה על הרשת - שזו המטרה בשלב זה.



ממשיכים לעבוד בחדר החשוך, כדי לעבוד על משטח שלא אכפת ללכלך, כמו שידה ישנה או לכסות הכל בהמון עיתונים או ניילון. טיפות של אמולסיה עושות כתם שאי אפשר להסיר אחר כך, אז שימו לב איך (עם כפפות ובגדים מתאימים) ואיפה אתם עובדים.

יש להעביר כמות נאה של אמולסיה לכף, פשוט על ידי מזיגה מהכלי אל תוך הכף כמו בתמונות. יש למלא את הכף בין שליש לחצי מהגובה שלה. כשתסיימו יהיו כמה טיפות של אמולסיה שנזלו מהכלי, אני מנגבת אותן עם מקל הארטיק איתו ערבבתי.



כעת נביא את רשת איתה נרצה לעבוד. הרשת צריכה להיות נקייה משאריות אמולסיה, שמן, אבק או כל סוג אחר של לכלוך. מומלץ לשטוף את הרשת יום לפני שמורחים אותה באמולסיה כדי לתת לה להתייבש לחלוטין לפני.

זהו סדר הפעולות כשבאים למרוח אמולסיה על רשת:

1. נמצא מקום נוח לעבוד בו: שידה נמוכה או שולחן שאין בו צורך ואפשר ללכלך וקיר ריק. השיטה הכי פשוטה למתחילים היא להניח על השידה בצמוד לקיר קרש רחב ולהשעין את הרשת באלכסון כשהקרש מונח בינה לבין הקיר. אי אפשר לראות את זה בצילום פה למטה כי אני עובדת בשיטה של מתקדמים: ביד אחת אני מחזיקה את הרשת וביד השנייה את כף האמולסיה. עם הניסיון גם אתם תגיעו לשיטה הזריזה הזו.

2. עכשיו תבינו למה הקרש נחוץ: כשהצד השטוח של הרשת פונה אליכם, קחו בשתי ידיים את כף האמולסיה. הצמידו את השפה הדקה של הכף לבד הרשת, כסנטימטר מעל המסגרת עליה הרשת מתוחה (תמונה מספר 2). הקרש ישמור על הרשת בזוית ביחס לקיר וזה מה שיאפשר את השלב הבא. תמשיכו להצמיד את הכף לרשת, הפעילו מעט לחץ, הטו מעט את הכף כלפי הרשת כך שהאמולסיה תוכל לגלוש בכף לכיוון הרשת (תמונה מספר 3). את הלחץ שתפעילו מעכשיו לא תשחררו עד שתסיימו את המריחה.

3. ברגע שהאמולסיה נגעה ברשת לכל אורך הכף, השאירו את הכף באותה זווית ביחס לרשת והתחילו למשוך אותה במעלה הרשת תוך הצמדה ולחיצה כלפי הרשת כמו שעשינו עד כה. כשתגיעו כסמטימטר לפני המסגרת בקצה העליון של הרשת הטו חזרה את הכף כך שהאמולסיה תגלוש לתוכה ותתרחק מהרשת. עשו זאת תוך כדי לחיצה והצמדה לרשת כמו שעשינו קודם. הלחיצה היא המפתח כאן. כאשר האמולסיה חזרה לכף, המשיכו למרוח כמו שעשיתם עד כה עד שתגיעו למסגרת. זאת כדי לאסוף שאריות אמולסיה אחרונות ולוודא שאין נזילות.

4. התוצאה, כפי שמופיעה בתמונה 4, צריכה להיות אחידה, ללא נזילות של אמולסיה מהשוליים, ושכבת האמולסיה על הרשת צריכה להיות מאוד דקה. את כל אלה אפשר להשיג על ידי לחיצה שווה על הרשת וכף האמולסיה בזמן המריחה.

כפי שניתן לראות, הכף שלי צרה מרוחב הרשת. לכן אני חוזרת על אותה פעולה גם בצד שמאל. לאחר המריחה של הצד השטוח של הרשת מסובבים אותה וחוזרים על אותה פעולה גם בצד בו המסגרת בולטת.



בסרטון הבא אפשר לראות את פעולת המריחה:


עכשיו כשהרשת מרוחה יפה יפה משני צידיה אפשר להניח אותה לייבוש.
הייבוש צריך להיעשות כשהרשת מונחת במאוזן, כשהצד השטוח שלה פונה כלפי מטה. אני עושה את זה בארון ייבוש אטום לאור שבניתי ומותאם לגדלי הרשתות שיש לי. הרעיון הוא לתת לרשת להתייבש באויר בלי שלכלוך או אבק יתפסו בה ויפריעו אחר כך להעביר אליה כראוי את הגרפיקה. כשהיא ייבשה לגמרי, האמולסיה אפילו יותר רגישה לאור, לכן שלב הייבוש ושלב הקרנת הדימוי על הרשת נעשים בחדר חשוך מאוד.

אני נותנת לרשת להתייבש במשך יום שלם בתוך ארון הייבוש החשוך. אפשר לזרז את התהליך על ידי שימוש במאוורר אבל יש להיזהר שוב, לא להעיף לכלוך ואבק אל הרשת.

כך הרשת צריכה להראות כשסיימתם למרוח אותה:



4. הכנת גרפיקה על שקף

בזמן שהאמולסיה מתייבשת לה יש לנו זמן להכין את הדימוי אותו נעביר בשלב הבא לרשת כדי להכין אותה להדפסה.

את הגרפיקה או האיור שתרצו להדפיס יש להעביר לשקף בצבע שחור אטום בלבד, אם תרצו להדפיס באותו עיצוב כמה צבעים שונים תצטרכו

להפריד את הגרפיקה לשכבות. אפשר לקרוא עוד על הכנת גרפיקה לשקף כאן ועל הפרדת צבעים כאן.

ישנה עוד טכניקה להכנת השקף והיא ידנית. בעצם ניתן לצייר ישירות על שקף במקום להדפיס עליו באמצעות מדפסת ישירות מהמחשב. אפשר לעשות את זה בעזרת כל צבע שחור ואטום שאתם יכולים לחשוב עליו: אקריליק, טוש על בסיס שמן ועוד.

אני בחרתי בשביל ההדגמה להדפיס איור שלי מהמחשב על גבי שקף. הדפסתי אותו בשחור הכי שחור שלי ובאיכות הכי גבוהה עם הכי הרבה דיו. הדפסתי פעמיים כדי להדביק שני שקפים בחפיפה מושלמת: כך שהשחור יהיו אפילו יותר חזק ואטום לאור:



כדי לבדוק שהשחור שלכם אכן חוסם מעבר של אור פשוט תחזיקו את השקף כשמאחוריו מקור אור כמו שמש או נורה ותראו מיד אם הוא נראה לכם שקוף או אטום:



5. הקרנת הרשת והעברת הדימוי אליה

זהו השלב האחרון של הכנת הרשת, בשלב הבא כבר נדפיס בעזרתה.

כדי להקרין את הרשת ולהעביר אליה את הגרפיקה או האיור שלכם יש צורך בשולחן אור. אפשר לבנות אחד או לקנות ממישהו שבנה כזה. את השולחן שלי אני בניתי מקופסת עץ גדולה, זכוכית שהזמנתי לפי המידה של הקופסה ונורות פלורוסנט. בשולחן שלי יש נורות אולטרה סגולות אבל זה לא הכרחי בכלל, כל נורת פלורוסנט תהיה טובה, בעצם כל נורה שהאור שלה הוא אור UV (כמו אור השמש) היא נורה מתאימה.



למה בכלל צריך שולחן אור?

זוכרים שהאמולסיה רגישה לאור? בגלל זה עבדנו איתה עד כה בחדרים סגורים וחשוכים (ד"א התמונות הבאות צולמו בחדר חשוך ולכן האיכות שלהן לא משהו, אתכן הסליחה). התכונה הזו מאפשרת לנו לשלוט באילו חלקים האמולסיה תיחשף לאור ואילו לא על ידי שימוש באור מבוקר ובצבע שחור אטום לאור.

בשלב הזה נדביק את השקף, שהכנו בשלב הקודם, על הרשת (בצידה השטוח) בעזרת מעט סלוטייפ שקוף. את הרשת נניח על הזכוכית שבחלקו העליון של שולחן האור ונכסה מעל בבד אטום לאור.



עכשיו יש ליצור סנדביץ' הדוק של זכוכית-שקף-רשת: נשתמש בקרש בגודל השקף ובמשקולת או חפץ קטן וכבד אחר אותם נמקם על גבי הבד האטום לאור שהנחנו על הרשת. בעזרת המשקל ניצור לחץ שיגרום לבד הרשת ולזכוכית להיצמד כך שכשנדליק את הנורות בשולחן האור שלהן לא יוכל לחדור בין השקף לאמולסיה שעל הרשת. זה חשוב כי כל הרעיון הוא למנוע את הגעת האור לאמולסיה במקומות בהם הדפסנו בשחור אטום על השקף. כך אנו מוודאים שבמקום בו נמצאת הגרפיקה בצבע שחור אטום לא יגיע אור אלה אך ורק למקומות השקופים סביבה.

עכשיו הכל מוכן להקרנה עצמה. בהקרנה מוצלחת האור בשולחן דולק למשך הזמן המדוייק הדרוש להעברת הדימויי לרשת בצורה הטובה ביותר, בלי לאבד פרטים ובלי שכל האמולסיה תרד מיד תחת זרם מים.

איך נדע מהו הזמן המדוייק בו האור בשולחן צריך לדלוק?

אם התשובה הייתה פשוטה וקלה הייתי נותנת לכם אותה מיד - האמת היא שזה מאוד תלוי ומשתנה תדיר. לכל אחד שולחן אור שונה, מספר נורות וסוגים שונים שלהן, מרחק שונה מהזכוכית, שקף מדפסת שונה, סוגים שונים של אמולסיה ובעצם כל פרמט אפשרי שתוכלו לחשוב עליו - כל אחד מהם משפיע על זמן החשיפה האופטימאלי.

איך בכל זאת נדע לתזמן את ההקרנה?

האפשרות היחידה הסבירה שאני מכירה היא להשתמש בטסט שעוזר לחשב את הזמנים. יש לספקים טסטים למכירה, אני תמיד משתמשת בטסט החינמי הזה והוא עובד נהדר, מומלץ בחום.

מצאתם את הזמן המתאים, הקרנתם את הרשת בשולחן האור וסגרתם את האור. עכשיו ניקח את הרשת לשטיפה: נסיר את השקף שהדבקנו עם סלוטייפ לרשת ואת הרשת נשטוף מצידה השטוח בזרם מים. אפשר להשתמש בראש שפריצר של גינה שמחובר לצינור, כך תוכלו להרטיב את כל הרשת באופן אחיד ודי מהר.

השטיפה הראשונית הזו בעצם מתחילה תהליך פיתוח של "הצילום" שעשינו עכשיו לרשת. כשהרשת יצאה משולחן האור אי אפשר היה לראות את הדימוי שרצינו להעביר אליה. מיד אחרי שטיפה ראשונית נתחיל לראות את הדימוי מתחיל להתבהר, כאשר שאר האמולסיה נשארת באותו צבע. מה שקרה תחת האור הוא מצד אחד הקשחה וקשירה של האמולסיה לרשת (איפה שהיא הייתה גלויה לאור) ומצד שני אי חשיפה לאור במקומות בהם היה צבע שחור אטום על גבי השקף. במקומות בהם האמולסיה לא נחשפה לאור היא נשארה כשהייתה ולכן לא נקשרה/התחברה לרשת. אמולסיה שלא נחשפה לאור מספיק זמן תרד מהרשת כשתשטפו אותה במים - זה בדיוק מה שנעשה מיד אחרי ההקרנה בשולחן האור.

לאחר שטיפה ראשונית במעט מים נתחיל לעבוד עם יותר מים ליותר זמן (עד 2-3 דק). נעבור על המקומות ברשת בהם מתחילים להבחין בדימוי עם זרם מים, כל פעם קצת. לאט לאט תראו שכל האמולסיה ירדה מכל המקומות שרציתם לחשוף ברשת.

כשתסיימו, מומלץ להניח את הרשת במאוזן כאשר הצד השטוח שלה כלפי מעלה בחוץ בשמש, אם אפשר, עד ייבוש מלא של הרשת. זה יעזור לאמולסיה להתחבר אפילו יותר לרשת, יש אנשים שקוראים לזה הקרנה שניה. בזה סיימתם להכין את הרשת שלכם! קדימה, להדפיס!


6. הדפסה דרך רשת אמולסיה

אני בחרתי להדגים את ההדפסה כשכבה שנייה על תיק בד שהדפסתי בעבר (אפשר לראות ולקרוא על זה פה).

מה שעשינו עד כה זה לחסום את הרשת על ידי אמולסיה במקומות בהם לא רצינו להדפיס ולהשאיר אותה "פתוחה" במקומות בהם נרצה שיעבור צבע. נשארה עוד הכנה קטנה לפני שמביאים את הצבע והמגב.

את הרשת שהתייבשה נניח על שולחן העבודה. כעת יש לסגור את המקומות שנשארו הפתוחים ברשת, בהם אין אמולסיה, כדי להימנע מהדפסה דרכם. מדובר בסנטימטר הזה שנמצא ממש ליד המסגרת, זוכרים את שלב 3 של מריחת האמולסיה? אין ברירה למרוח ככה, אם נרצה למרוח מהמסגרת ממש המריחה תצא לא אחידה ולא דקה מספיק. את הסנטימטר הלבן ללא האמולסיה סוגרים כל פעם לפני ההדפסה על ידי הדבקה של סלוטייפ שקוף רחב על הצד השטוח של הרשת.



הרשת מוכנה סופית להדפסה. זמן טוב להכין את הפריטים עליהם נרצה להדפיס: אם יש לנו חולצות, צפיות לכרית או תיקי בד (כמו בתמונות) נניח בתוך כל אחד מהם קרטון ביצוע עם ספריי דבק (ניתן לרכוש בחנויות סידקית) עליו כדי שהבד לא יזוז בזמן ההדפסה וגם לא יוכל לעבור לצד השני של הפריט בגלל עודף צבע. מיישרים את הבד על הקרטון ומהדקים כדי שידבק.



בגלל שזו שכבה שנייה של הדפס שונה על אותו תיק ואני רוצה למקם ביחס לתיק וביחס להדפס הקודם שנמצא על התיק, אני נעזרת בשקף שהדפסתי בשלב 4 ששימש אותי להקרנת הרשת בשולחן האור. אני ממקמת אותו על התיק בדיוק במקום בו ארצה להדפיס את אפונת השלג שלי.



אני משתמשת בתופסנים יעודיים להדפס רשת שהם בעצם שילוב של קליבה וזוית. תמיד אפשר לאלתר משהו או לקנות מספק בארץ או בחו"ל. הם מחוברים אצלי ישירות לשולחן עליו אני מדפיסה, אבל אפשר לחבר אותם במקום לפלטת עץ וכך הם ניידים וגם מאפשרים הדפסה נוחה. בתמונות (משמאל לימין) תראו איך מחברים את הרשת אליהם: על ידי סיבוב החלק העליון כלפי המסגרת וסגירה עם בורג הפרפר, כאשר הצד השטוח של הרשת פונה כלפי השולחן:



למה טובים התופסנים האלה ולמה אני ממליצה עליהם?

כשרוצים למקם הדפס בצורה מדוייקת יותר, בעיקר אם יוצרים הדפס בעל כמה שכבות צבע עם חפיפה מדויקת בין השכבות, התופסנים מאפשרים לרשת להתרומם מהשולחן ולעמוד במאונך אליו לאחר ההדפסה ועם זאת תמיד לחזור לאותו מקום כך שניתן להדפיס שוב ושוב באותה נקודה בדיוק. כך זה נראה:



עכשיו נמקם את הרשת ואת הפריט עליו אנחנו מדפיסים אחד על שני. נמקם את התיק והשקף שעליו בהתאם למיקום של ההדפס על הרשת:



נביא מגב הדפסה ואת הצבע בגוון שבחרנו להדפיס בו. להדפסת ההדפס העדין של אפונת השלג שאני מדגימה בפוסט הזה אני משתמשת בשחור כדי שיהיה בולט למרות הקווים העדינים שבו. עכשיו כשהתיק ממוקם תחת הרשת, מבלי להזיז כלל את התיק, נרים את הרשת ונקח את השקף, אותו נשמור בצד. בזמן ההדפסה אין לנו צורך בו.

נניח חזרה את הרשת על גבי התיק ונעבור לשלב הצבע. כדי להדפיס תמיד נשתמש ביותר צבע ממה שהאינסטינקט החסכני שלנו מורה לנו, בסוף ההדפסה מחזירים את עודפי הצבע לקופסה. את הצבע מניחים ליד ומעל ההדפס, ז"א בחלק של הרשת שרחוק ממכם, כמו בתמונות, מורחים אותו על הרשת כך שיהיה לרוחב ההדפס כולו.



כדי להדפיס נצטרך מגב הדפס ייעודי. אם יש לכם כמה מגבים, מומלץ לבחור את המגב באורך המתאים ביותר לרוחב הרשת ולגודל ההדפס. בעיקרון, המגב צריך להיות ארוך ב2 ס"מ מרוחב ההדפס כדי שיהיה קל להדפיס ולא תפספסו חלקים מקצוות ההדפס בזמן ההדפסה.

ולהדפסה!

את המגב מניחים לפני ההדפס ולפני הצבע כך שיוכל לאסוף ולגרור את כולו בזמן ההדפסה. מחזיקים את המגב בשתי ידיים ולא כמו בתמונה - אני צילמתי ביד אחת וביד שנייה הדפסתי, אבל לי מותר וגם הניסיון מאפשר לי. המגב צריך להיות בזוית של 45 מעלות ביחס לשולחן/רשת לכל אורך ההדפסה וצריך להפעיל עליו לחץ, ז"א ללחוץ ולהפעיל כוח (אפשר פשוט להישען עם משקל הגוף כלפי השולחן/ רשת, זה לרוב מספיק אם עברתם את גיל 12). זהו, עכשיו רק נשאר למשוך את המגב עם הצבע בזוית הנכונה עם לחץ אחיד לכל אורך המשיכה - מתחילים לפני ההדפס ומסיימים אחרי ההדפס (בערך 5 ס"מ לפניו ואחריו).

איך אתם יודעים שהדפסתם כראוי?

1. כמו בתמונה, רואים שהצבע נכנס להדפס וסביב ההדפס, על גבי הרשת, נשארה שיכבה דקה מאוד ואחידה של צבע. המשמעות היא שלחצתם כמו שצריך ולא הרפתם באמצע המשיכה כך שהצבע הצליח לעבור לצידה השני של הרשת ולהגיע לתיק הבד או כל חומר אחר שרציתם להדפיס עליו.

2. תרימו את הרשת ותבדקו! הרשת מחוברת לשולחן עם תופסנים שעוזרים לה לחזור בדיוק לאותה נקודה שהייתה בה קודם. לכן, אפשר להרים אותה בתנאי שהחומר עליו הדפסתם לא יזוז. עם נייר קטן זה בלתי אפשרי כי נייר נצמד ונדבק לרשת, הוא קל משקל ובגלל הגודל שלו לא בולט מתחת לרשת, כך שאין איפה לתפוס. אבל! כשמדפיסים על חולצה/בד/תיק הם כמעט תמיד מבצבצים מעבר למסגרת של הרשת ואפשר להצמיד את החלק המבצבץ לשולחן עם יד אחת וביד השנייה להרים לאט לאט את הרשת וכך לשחרר את הבד מהצבע שמחבר בינו לבין הרשת. זהו, אפשר להציץ ולהחליט אם צריך לעשות אם משיכה או שזהו, סיימתם.

אם הדפסתם על בד יש לקבע את הצבע על ידי גיהוץ במגהץ בחום של 150 מעלות למשך דקה-שתיים.



אחרי כל התהליך והציפיה, הנה התוצאה:



כמובן שלא חייבים לעצור פה ואפשר להדפיס ולהדפיס עד אין סוף עם הרשת הזו על חומרים שונים ובצבעים שונים.

אחרי שהדפסתי את התיק אהבתי כל כך את התוצאה שלא רציתי להפסיק והמשכתי להדפיס גם על חתיכת נייר עטיפה חום שהיה לי, נראה טוב, לא?




מקווה שההדרכה הזו עזרה לכם ונתנה לכם ביטחון להתחיל ליצור.
מוזמנים תמיד להתייעץ איתי בווטסאפ או לכתוב לי בפרטי דרך פייסבוק או אינסטגרם.

למי שרוצה לבוא וללמוד בסטודיו יש מגוון סדנאות לצרכים שונים: סדנה למתחילים וסדנה למתקדמים.

לשאלות לגבי הסדנאות התקשרו 050-8560180 או צרו קשר בכל דרך שנוחה לכם,
ענבר.